אודות תיאוריות והוגים שכתיבתם מהווה בסיס תיאורטי לגישה – ועל החיבורים שניתן למצוא עם תיאוריות והוגים נוספים מעולמות תוכן שונים.
ריאיון עם יסכה ברק, ממובילות הקבוצה "איתנות מול איתנים" נגד יחס משפיל ופוגעני כלפי מאושפזות במרכז בריאות הנפש אחד מארבעת היסודות עליהם נשענת תפיסת העולם של הדיאלוג הפתוח היא ההבניה החברתית. גישה זו טוענת שבמערכות נוצרות דינמיקות לא בריאות של
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
היום התקיים ב-13.10.2020 מטעם עמותת לשמ"ה – לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, עוצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, משפחות בריאות הנפש, ואמנת"כ – ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה. *** "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות
איך יהיה בנוי הפוסט הזה? את הפוסט הזה אנהל כראיון עצמי מבויים – כלומר, כשיחה ביני ובין עצמי. אני אשאל את השאלות ואני גם אענה עליהן. בצורה זו אני מקווה להביא את הרבגוניות הפנימית הרבה ביותר החוצה אליכן, הקוראות. מה
המפגש עם דיאלוג פתוח הינו מפגש מאתגר, מעורר מחשבה ותקווה כאחד. מעורר תקווה – על שום ההצלחה בטיפול בפסיכוזה שאי אפשר שלא להזכיר אותה שוב ושוב. מעוררת מחשבה על שום המורכבות שבשיטה, שבצד אלמנטים הומאניים מובנים מאליהם (היענות וזמינות מיידית
מוניקה לואווסון כתבה מאמר על החיבור המתבקש בין הגותו של הפסיכיאטר הסקוטי רונלד דויד לאינג ובין רנסנס הסיוע הדיאלוגי של השנים האחרונות. איך בכלל אפשר לטעון שספרים ומאמרים שנכתבו לפני כ-60 שנה (בשנות ה-60 של המאה הקודמת) מתחברים לתנועה עכשווית
ריאיון עם יסכה ברק, ממובילות הקבוצה "איתנות מול איתנים" נגד יחס משפיל ופוגעני כלפי מאושפזות במרכז בריאות הנפש אחד מארבעת היסודות עליהם נשענת תפיסת העולם של הדיאלוג הפתוח היא ההבניה החברתית. גישה זו טוענת שבמערכות נוצרות דינמיקות לא בריאות של
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
היום התקיים ב-13.10.2020 מטעם עמותת לשמ"ה – לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, עוצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, משפחות בריאות הנפש, ואמנת"כ – ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה. *** "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות
איך יהיה בנוי הפוסט הזה? את הפוסט הזה אנהל כראיון עצמי מבויים – כלומר, כשיחה ביני ובין עצמי. אני אשאל את השאלות ואני גם אענה עליהן. בצורה זו אני מקווה להביא את הרבגוניות הפנימית הרבה ביותר החוצה אליכן, הקוראות. מה
המפגש עם דיאלוג פתוח הינו מפגש מאתגר, מעורר מחשבה ותקווה כאחד. מעורר תקווה – על שום ההצלחה בטיפול בפסיכוזה שאי אפשר שלא להזכיר אותה שוב ושוב. מעוררת מחשבה על שום המורכבות שבשיטה, שבצד אלמנטים הומאניים מובנים מאליהם (היענות וזמינות מיידית
מוניקה לואווסון כתבה מאמר על החיבור המתבקש בין הגותו של הפסיכיאטר הסקוטי רונלד דויד לאינג ובין רנסנס הסיוע הדיאלוגי של השנים האחרונות. איך בכלל אפשר לטעון שספרים ומאמרים שנכתבו לפני כ-60 שנה (בשנות ה-60 של המאה הקודמת) מתחברים לתנועה עכשווית
על מה תרצו לקרוא?
הירשמו לניוזלטר שלנו: