דפ"י

מה מאפשר לנו לפגוש אדם במשבר בסקרנות, להקשיב למשפחתו ולהישאר נוכחים גם כשהתשובות מתעכבות? מחקר בריטי מציע להתבונן בתהליך שעוברים אנשי המקצוע עצמם.

איך המודל הרפואי רואה הפרעות אישיות, ומדוע גישת הדיאלוג הפתוח מסתייגת מהאבחנה הזו?