דפ"י

דיאלוג פתוח (Open Dialogue) היא גישה מערכתית לטיפול במשברים נפשיים חריפים מחוץ לבית החולים הפסיכיאטרי. במקום אשפוז, הצוות הטיפולי נפגש עם האדם במשבר וכל מי שנמצא במערכת התמיכה שלו, בסביבה שנוחה להם. לרוב הפגישה נערכת בבית המשפחה, במעגל שיח בסלון. הטיפול הוא בדגש על כבוד, הקשבה והדדיות בין הצוות המטפל למערכת שמקבלת את הטיפול.

הגישה פותחה בבית החולים הפסיכיאטרי "קרפודס" שבמערב לאפלנד, פינלנד, החל משנות ה-80. ב-2006, לאחר שפורסמו מספר ניירות מחקר, התבססה יעילותה של הגישה בקהילה המדעית. כיום היא נחשבת לאחת מהגישות האפקטיביות והחסכוניות ביותר בעולם לטיפול במשברים פסיכוטיים (מעל 70% אחוזי החלמה מפסיכוזה ראשונה, יותר מפי 2 מהממוצע). בשנים האחרונות הגישה אומצה במקומות רבים בעולם – בארה"ב, בריטניה, אירלנד, יפן, איטליה, נורווגיה ועוד.

התשובה מתחילה בגוף השאלה! הביטוי מחלת נפש מופיע שם בגרשיים, ולא לחינם. בדיאלוג פתוח לא משתמשים במושג "מחלת נפש", מתוך ההבנה שמצבים קשים שנהוג לכנות אותם באבחנות כמו דכאון, אובדנות, פסיכוזה, מאניה ועוד אינם מהווים תופעה ביולוגית בלבד.

משבר נפשי הוא תופעה שיכולה להיות רוחנית, פסיכולוגית וגם בין-אישית, שמתרחשת לא רק בתוך האדם, אלא בין האדם לסביבה שלו. 

כדי לקבוע באיזה משבר בדיוק מדובר, נסתמך פחות על הגדרות קיימות. הנטיה תהיה לנסות לייצר את המשמעות מתוך שיח פתוח בין כל החברים ברשת החברתית. כלומר- ניתן פחות דגש על אבחנות פסיכיאטריות ויותר דגש על הסיפורים של מי שיושב במעגל. לכל אחד ואחת יש סיפור על מה שקרה. כל הסיפורים יחד יוכלו לספק הסבר טוב בהרבה על המשבר הספציפי הזה וההתמודדות איתו. יחד יש אפשרות לבחור מילים שירגישו מתאימות למי שחווה את המשבר ממקור ראשון, ולחברים ברשת החברתית שלו. 

בדיאלוג פתוח מאמינים שלכל מערכת ולכל אדם יכולה להיות תשובה שונה וצרכים אחרים בנוגע לתרופות. זהו עוד נושא שעולה לדיאלוג במעגל. יש מקום לשאול "למה גורמת התרופה הזו?" "מהן תופעות הלוואי?" "לכמה זמן כדאי לקחת אותה?" "מה האלטרנטיבה?" ועוד. בפועל, עצם קיומו של השיח הפתוח בנושא מביא לצמצום בצריכה של תרופות פסיכיאטריות: במחקרים השוואתיים זה ניכר בכך שהשימוש בתרופות אצל מי שטופל בד"פ קטן פי 2 מהטיפול הסטנדרטי.

דיאלוג פתוח היא גישה, ולא שיטה שיש לה פרוטוקול קבוע. עם זאת, יש מאפיינים בולטים וקווים מנחים לאופן בו מתנהל הצוות יחד עם המערכת המטופלת מרגע הפניה ועד לסיום הטיפול ברמה הטכנית וגם ברמת הדיאלוג בתוך המפגש. מאפיינים אלה מקובצים ל-7 עקרונות ו-12 רכיבי המפתח של הדיאלוג הפתוח. 

החל משלבי הפיתוח שלה ועד היום התקיים מחקר שבדק את יעילות הגישה. בין היתר, קיימים מחקרים שמשווים את הטיפול בדיאלוג הפתוח לטיפול הפסיכיאטרי הסטנדרטי. הבולט שבהם הוא מחקר אורך של 19 שנה שהתפרסם ב-2018. המחקר מראה תוצאות מרשימות של הטיפול בדיאלוג הפתוח לעומת הטיפול הסטנדרטי במדדים כמו הישנות המשבר, שימוש בתרופות פסיכיאטריות ושימוש בקצבת נכות, אשר בכולם היתה עדיפות לטיפול בדיאלוג הפתוח. 

מלבד מחקר זה, פורסמו בשנתיים האחרונות מגוון מחקרים מכמה מוקדים בעולם. תקציר של עיקרי הדברים שעלו בהם ניתן לקרוא עוד בספריית המחקרים והמאמרים שלנו. מחקר גדול מימדים מתקיים בימים אלה בבריטניה. מחקר ענק זה בודק האם ניתן להטמיע את הדיאלוג הפתוח כאחת משיטות הטיפול הסטנדרטיות במערכת בריאות הנפש הציבורית בבריטניה. צעדים ראשונים למחקר כלל עולמי אודות הדיאלוג הפתוח – HOPEnDialogue – מתרחשים בימים אלה. סיקרנו את הפגישה העולמית הראשונה בנושא.

במאי 2020 סיים המחזור הראשון של דפ"י את ההכשרה שלו, ובסוף אוקטובר 2020 הסתיים המחזור הראשון של תוכנית ההתמחות (הסטאז’) של דפ”י, במסגרתה התנסו בוגרות הקורס הראשון שלנו בעבודה עם רשתות ומשפחות. בשנים 2022-2023 הסתיימו המחזורים השני והשלישי להכשרה לטיפול בדיאלוג פתוח, וכך מספר הבוגרות הגיע ל-120.

רוב בוגרות הקורס שלנו הן מטפלות ומטפלים פעילים, שניתן לפנות אליהן באמצעות פרטי הקשר שנמצאים בעמוד הזה.

במקביל, אנחנו בדפ"י פועלים להטמעה של הדיאלוג הפתוח והתאמה שלו לישראל. בפינלנד, מדינת המקור בה פותחה הגישה, מיישמים את שבעת העקרונות של הדיאלוג הפתוח באופן מלא. במדינות אחרות בהן הוטמעה הגישה אימצו את העקרונות באופן גמיש בהתאם למגבלות המציאות הקיימת. ניתן לקרוא בספריה שלנו על ההטמעה של דיאלוג פתוח במדינות שונות בעולם. גם בישראל, אנו בדפ"י שואפים להטמיע את הדיאלוג הפתוח באופן גמיש בהתחשב במגבלות הקיימות. עוד על הפעילות של דפ"י ניתן לקרוא באודות.

החל מנובמבר 2020 ניתן לקבל ליווי דיאלוגי מבוגרות הקורסים של דפ"י – לפרטים נוספים לחצו כאן.