הגעת לספריה שלנו, כאן אפשר למצוא כתיבה אודות הדיאלוג הפתוח בעברית בנושאים שונים כמו מחקר, דיאלוג פתוח בעולם, מאמרי דעה ואפילו סרטוני וידאו.
כגישה אנחנו לא משתמשים באבחנות כגון פסיכוזה, סכיזופרניה או פרנויה, באותו האופן כמו שעושים בהם שימוש במערכת הפסיכיאטרית הקלאסית.
תרגום ותמצות של מאמר מאת ליאנה צ'ייס ודיוויד מוסה (פרטי המאמר המלאים בסוף המסמך), ע"י אורי דורצ'ין חוקר של פרויקט "מעגלים", שיתוף פעולה של דפ"י וחירם. ODDESSI – (Open Dialogue: Development and Evaluation of a Social Network Intervention for Severe
פרק נוסף בסדרת הוובינרים "מענים חדשניים בבריאות הנפש: כשהאלטרנטיבה פוגשת את הממסד". בפרק זה אנו מארחים את ד"ר עדו פלד מנהל המרפאה הדיאלוגית של בית החולים "מזור" ואת קרן גביש מנהלת תוכנית "מעגלים". בשיחה נכיר את שני השירותים ונחשוב ביחד
פרק ראשון בסדרת הוובינרים "מענים חדשניים לבריאות הנפש – כשהאלטרנטיבה פוגשת את הממסד", מבית דיאלוג פתוח ישראל. בסדרה נפגוש דמויות מובילות שעברו את ההכשרה של "דיאלוג פתוח", מיישמות את הפרקטיקה בחיי היומיום, והיו שותפות בהקמה של שירותים חדשניים בבריאות הנפש.הסדרה
מאת: עו"ס אייל הראל משרד הבריאות אומנם הצהיר על "רפורמה מהפכנית", שבמסגרתה בתי החולים הפסיכיאטריים יאוחדו עם הכלליים – אבל חסרים בה רכיבים מהותיים כדי שהיא תוכל לעשות שינוי אמיתי. "מהפכה בבריאות הנפש" – כך רבים כינו את הרפורמה המשמעותית
PARTICIPATIENT הוא פודקאסט שמדבר את השפה שלנו- היה תענוג להתארח בפודקאסט שבו אפשר להעמיק אל עובי הקורה ולדבר על עקרונות השקיפות, ההבדלים בין שיח מונולוגי לשיח דיאלוגי, על האופציה האמיתית לשילוב המטופל בתוך מערכת בריאות הנפש בארץ ועוד. ליאת רותם
עדי ארנטל פרסמה את התזה "חוויות של משתתפים/ות מפגישות רשתבמסגרת ליווי פרטי ברוח גישת הדיאלוג הפתוח בישראל" במסגרת התואר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.זהו המחקר הראשון שנערך על גישת הדיאלוג הפתוח בישראל, והראשון שבחןחוויות מפגישות רשת במסגרת השוק הפרטי. לקריאת
בפרק של הפודקאסט הכלכלי "חיות כיס" תיארה Tzlil Avraham צליל אברהם ברגישות ובחוכמה את המורכבות הגדולה של תיקצוב מערכת בריאות הנפש בישראל, את הקושי בלחולל תהליכי שינוי, למרות שכבר ברור איך הם יכולים להועיל למתמודדים ואף למערכת עצמה! כאשר בחוד
טל סבירסקי מספרת שא-נשים שמגיעות לטיפול לעתים מתמודדות לראשונה עם התפוגגות של ניתוק שמגן עליהן בחיי היומיום, כשהקשר הטיפולי מאפשר לכאב עמוק לצוף, בתהליך שאי אפשר לצפות את העוצמות ואת המהירות שלו. בשיחה הזו היא מדברת על הסיפורים שפגשה בחייה
אמא, אחות ואח שהתמודד עם פסיכוזה משתפים בחוויה של טיפול משפחתי בדיאלוג פתוח נתמך עמיתים. כתוביות לעברית על ידי דפ"י
אפשר לספר אינסוף סיפורים על טיפול בכלל, על טיפול בדיאלוג פתוח, על חוויות של מטפלים, על חוויות של מטופלים. כאן אנו מרכזות עבורכן-ם שלוש נקודות מבט על נושא מרתק, של המעבר מטיפול בקליניקה, אחת-על-אחת, לטיפול בדיאלוג פתוח. שני סיפורים של
זהו המשך של המאמר "התפתחות דיאלוג פתוח במערב לפלנד – חלק א': רקע ותחילת תהליך הלמידה". אם עוד לא קראת אותו, רצוי להתחיל משם. גישת הדיאלוג הפתוח החלה להתפתח במערב לפלנד החל משנות ה-80 המוקדמות. צעד אחר צעד, פיתח הצוות
ריאיון עם יסכה ברק, ממובילות הקבוצה "איתנות מול איתנים" נגד יחס משפיל ופוגעני כלפי מאושפזות במרכז בריאות הנפש אחד מארבעת היסודות עליהם נשענת תפיסת העולם של הדיאלוג הפתוח היא ההבניה החברתית. גישה זו טוענת שבמערכות נוצרות דינמיקות לא בריאות של
גישת הדיאלוג הפתוח החלה להתפתח במערב לפלנד החל משנות ה-80 המוקדמות. צעד אחר צעד, פיתח הצוות של ביה"ח הפסיכיאטרי קרפודס עקרונות לארגון עבודתם, על מנת לעזור לאנשים המשתמשים בשירותיהם – בדרך מהירה, גמישה ומעודדת דיאלוג. שבעת העקרונות של דיאלוג פתוח
נחשפנו בצוות דפ"י לראשונה לעובדה שיש דיאלוג פתוח בהודו רק בקיץ שעבר (2022). נציגות של ארגון הבניאן (The Banyan) שפועל בצ'נאי הגיעו להציג את העבודה שלהן בכנס הבינלאומי הוירטואלי לדיאלוג פתוח, שהובל על ידי מומחי ד"פ בספרד. יש כאן סיפור
הסיפור הבא העובר לנו מידי אתי סלוניקיו, בתה של טוליו ז"ל ונכדתה של ורה ז"ל. ורה חיה שנים רבות בבית המשוגעים של טריסטה, באיטליה, עד שהגיע פרנקו באזייליה ושינה את הכל. טוליו סיפר את הסיפור על ערש דווי לאתי. אתי,
בשנת 2011, קהילה כפרית של שירותי בריאות הנפש למבוגרים באירלנד זכתה במענק נדיב שמטרתו לסייע בפיתוח גישה מוכוונת-החלמה ומבוססת דיאלוג פתוח לטיפול עבור "כל המשפחה”. איסולט טוואמלי כתבה על כך חיבור תחת הכותרת "Reluctant Revolutinaries: Implementing Open Dialogue in a
בסוף יוני 2022 קיימנו פייסבוק לייב עם ד"ר רפאלה פוקבלו, מנהלת מחקר בינלאומי על גישת הדיאלוג הפתוח. ד"ר פוקובלו העבירה פרזנטציה ושוחחה עם עו"ס איתי קנדר, ממייסדי דפ"י (דיאלוג פתוח ישראל). היא הציגה את תוצאות המחקר וחלקה מסקנות חשובות בנוגע
כפי שכתבנו ביוני השנה, דפ"י סיפקה הערות למשרד הבריאות כדי שמבחני התמיכה (כדאי לקרוא את הפוסט הקודם שלנו על הנושא כדי להבין מה משמעות המונח) יתאימו במידה המרבית לעבודה בגישת הדיאלוג הפתוח. בספטמבר אושרו מבחני התמיכה ועתה הם בתהליך של פרסום.
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
גישת דיאלוג פתוח הולכת ונפוצה במדינות רבות בעולם עם ממצאים מחקריים בולטים מארץ המקור פינלנד. זה קורה לאור שינוי ראשוני אבל מורגש בעולם בריאות הנפש, שמבחין ביתרון של גישות ששמות את האנשים במרכז ולא רק את ההגדרות הפסיכיאטריות שקיבלו. כגישה
ולמה זה יכול להיות אחד מהדברים החשובים ביותר שיקרו השנה לדיאלוג פתוח? עדכון מאת עו"ס איתי קנדר, ממייסדי דפ"י, יוני 2022: "בתואר השני שלי למדתי שיש מגוון של דרכים בהן הממשלה מממנת שירותים. אחת מהן, ואולי הכי נדירה מביניהן, היא
דיאלוג פתוח היא גישה משפחתית ומערכתית, שמבוססת על טיפול במשבר נפשי בעזרת רשת התמיכה של המטופל. ובכל זאת, הכלים שלה יכולים לעזור גם בתהליכים טיפוליים של "אחד על אחד". המאמר הזה נכתב בעקבות מושב שהנחיתי בכנס השני לדיאלוג פתוח בפברואר
ריי וודינגהם ואיסולט טוואמלי שמופיעות בסרטון הזה הן המורות בקורס הישראלי של דיאלוג פתוח. הכתבה עוסקת בשמיעת קולות, ובפוטנציאל שיש לידע מניסיון חיים בטיפול ובהכשרה לטיפול במשברים נפשיים. תורגם לעברית על ידי דפ"י.
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
בחיבור הזה נעיין במאמר אקדמי שפורסם בכתב עת בינלאומי בתחומי בריאות הנפש, ממש ממש לאחרונה (2021). המאמר שואל איך להגדיר סטנדרטים של נאמנות ועקביות לגישות בריאות הנפש שהן מותאמות-צרכים, דרך התבוננות נקודתית על דיאלוג פתוח. אדוארד ווטרס האוסטרלי חתום עליו,
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
היום התקיים ב-13.10.2020 מטעם עמותת לשמ"ה – לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, עוצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, משפחות בריאות הנפש, ואמנת"כ – ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה. *** "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות
כגישה אנחנו לא משתמשים באבחנות כגון פסיכוזה, סכיזופרניה או פרנויה, באותו האופן כמו שעושים בהם שימוש במערכת הפסיכיאטרית הקלאסית.
תרגום ותמצות של מאמר מאת ליאנה צ'ייס ודיוויד מוסה (פרטי המאמר המלאים בסוף המסמך), ע"י אורי דורצ'ין חוקר של פרויקט "מעגלים", שיתוף פעולה של דפ"י וחירם. ODDESSI – (Open Dialogue: Development and Evaluation of a Social Network Intervention for Severe
פרק נוסף בסדרת הוובינרים "מענים חדשניים בבריאות הנפש: כשהאלטרנטיבה פוגשת את הממסד". בפרק זה אנו מארחים את ד"ר עדו פלד מנהל המרפאה הדיאלוגית של בית החולים "מזור" ואת קרן גביש מנהלת תוכנית "מעגלים". בשיחה נכיר את שני השירותים ונחשוב ביחד
פרק ראשון בסדרת הוובינרים "מענים חדשניים לבריאות הנפש – כשהאלטרנטיבה פוגשת את הממסד", מבית דיאלוג פתוח ישראל. בסדרה נפגוש דמויות מובילות שעברו את ההכשרה של "דיאלוג פתוח", מיישמות את הפרקטיקה בחיי היומיום, והיו שותפות בהקמה של שירותים חדשניים בבריאות הנפש.הסדרה
מאת: עו"ס אייל הראל משרד הבריאות אומנם הצהיר על "רפורמה מהפכנית", שבמסגרתה בתי החולים הפסיכיאטריים יאוחדו עם הכלליים – אבל חסרים בה רכיבים מהותיים כדי שהיא תוכל לעשות שינוי אמיתי. "מהפכה בבריאות הנפש" – כך רבים כינו את הרפורמה המשמעותית
PARTICIPATIENT הוא פודקאסט שמדבר את השפה שלנו- היה תענוג להתארח בפודקאסט שבו אפשר להעמיק אל עובי הקורה ולדבר על עקרונות השקיפות, ההבדלים בין שיח מונולוגי לשיח דיאלוגי, על האופציה האמיתית לשילוב המטופל בתוך מערכת בריאות הנפש בארץ ועוד. ליאת רותם
עדי ארנטל פרסמה את התזה "חוויות של משתתפים/ות מפגישות רשתבמסגרת ליווי פרטי ברוח גישת הדיאלוג הפתוח בישראל" במסגרת התואר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.זהו המחקר הראשון שנערך על גישת הדיאלוג הפתוח בישראל, והראשון שבחןחוויות מפגישות רשת במסגרת השוק הפרטי. לקריאת
בפרק של הפודקאסט הכלכלי "חיות כיס" תיארה Tzlil Avraham צליל אברהם ברגישות ובחוכמה את המורכבות הגדולה של תיקצוב מערכת בריאות הנפש בישראל, את הקושי בלחולל תהליכי שינוי, למרות שכבר ברור איך הם יכולים להועיל למתמודדים ואף למערכת עצמה! כאשר בחוד
טל סבירסקי מספרת שא-נשים שמגיעות לטיפול לעתים מתמודדות לראשונה עם התפוגגות של ניתוק שמגן עליהן בחיי היומיום, כשהקשר הטיפולי מאפשר לכאב עמוק לצוף, בתהליך שאי אפשר לצפות את העוצמות ואת המהירות שלו. בשיחה הזו היא מדברת על הסיפורים שפגשה בחייה
אמא, אחות ואח שהתמודד עם פסיכוזה משתפים בחוויה של טיפול משפחתי בדיאלוג פתוח נתמך עמיתים. כתוביות לעברית על ידי דפ"י
אפשר לספר אינסוף סיפורים על טיפול בכלל, על טיפול בדיאלוג פתוח, על חוויות של מטפלים, על חוויות של מטופלים. כאן אנו מרכזות עבורכן-ם שלוש נקודות מבט על נושא מרתק, של המעבר מטיפול בקליניקה, אחת-על-אחת, לטיפול בדיאלוג פתוח. שני סיפורים של
זהו המשך של המאמר "התפתחות דיאלוג פתוח במערב לפלנד – חלק א': רקע ותחילת תהליך הלמידה". אם עוד לא קראת אותו, רצוי להתחיל משם. גישת הדיאלוג הפתוח החלה להתפתח במערב לפלנד החל משנות ה-80 המוקדמות. צעד אחר צעד, פיתח הצוות
ריאיון עם יסכה ברק, ממובילות הקבוצה "איתנות מול איתנים" נגד יחס משפיל ופוגעני כלפי מאושפזות במרכז בריאות הנפש אחד מארבעת היסודות עליהם נשענת תפיסת העולם של הדיאלוג הפתוח היא ההבניה החברתית. גישה זו טוענת שבמערכות נוצרות דינמיקות לא בריאות של
גישת הדיאלוג הפתוח החלה להתפתח במערב לפלנד החל משנות ה-80 המוקדמות. צעד אחר צעד, פיתח הצוות של ביה"ח הפסיכיאטרי קרפודס עקרונות לארגון עבודתם, על מנת לעזור לאנשים המשתמשים בשירותיהם – בדרך מהירה, גמישה ומעודדת דיאלוג. שבעת העקרונות של דיאלוג פתוח
נחשפנו בצוות דפ"י לראשונה לעובדה שיש דיאלוג פתוח בהודו רק בקיץ שעבר (2022). נציגות של ארגון הבניאן (The Banyan) שפועל בצ'נאי הגיעו להציג את העבודה שלהן בכנס הבינלאומי הוירטואלי לדיאלוג פתוח, שהובל על ידי מומחי ד"פ בספרד. יש כאן סיפור
הסיפור הבא העובר לנו מידי אתי סלוניקיו, בתה של טוליו ז"ל ונכדתה של ורה ז"ל. ורה חיה שנים רבות בבית המשוגעים של טריסטה, באיטליה, עד שהגיע פרנקו באזייליה ושינה את הכל. טוליו סיפר את הסיפור על ערש דווי לאתי. אתי,
בשנת 2011, קהילה כפרית של שירותי בריאות הנפש למבוגרים באירלנד זכתה במענק נדיב שמטרתו לסייע בפיתוח גישה מוכוונת-החלמה ומבוססת דיאלוג פתוח לטיפול עבור "כל המשפחה”. איסולט טוואמלי כתבה על כך חיבור תחת הכותרת "Reluctant Revolutinaries: Implementing Open Dialogue in a
בסוף יוני 2022 קיימנו פייסבוק לייב עם ד"ר רפאלה פוקבלו, מנהלת מחקר בינלאומי על גישת הדיאלוג הפתוח. ד"ר פוקובלו העבירה פרזנטציה ושוחחה עם עו"ס איתי קנדר, ממייסדי דפ"י (דיאלוג פתוח ישראל). היא הציגה את תוצאות המחקר וחלקה מסקנות חשובות בנוגע
כפי שכתבנו ביוני השנה, דפ"י סיפקה הערות למשרד הבריאות כדי שמבחני התמיכה (כדאי לקרוא את הפוסט הקודם שלנו על הנושא כדי להבין מה משמעות המונח) יתאימו במידה המרבית לעבודה בגישת הדיאלוג הפתוח. בספטמבר אושרו מבחני התמיכה ועתה הם בתהליך של פרסום.
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
גישת דיאלוג פתוח הולכת ונפוצה במדינות רבות בעולם עם ממצאים מחקריים בולטים מארץ המקור פינלנד. זה קורה לאור שינוי ראשוני אבל מורגש בעולם בריאות הנפש, שמבחין ביתרון של גישות ששמות את האנשים במרכז ולא רק את ההגדרות הפסיכיאטריות שקיבלו. כגישה
ולמה זה יכול להיות אחד מהדברים החשובים ביותר שיקרו השנה לדיאלוג פתוח? עדכון מאת עו"ס איתי קנדר, ממייסדי דפ"י, יוני 2022: "בתואר השני שלי למדתי שיש מגוון של דרכים בהן הממשלה מממנת שירותים. אחת מהן, ואולי הכי נדירה מביניהן, היא
דיאלוג פתוח היא גישה משפחתית ומערכתית, שמבוססת על טיפול במשבר נפשי בעזרת רשת התמיכה של המטופל. ובכל זאת, הכלים שלה יכולים לעזור גם בתהליכים טיפוליים של "אחד על אחד". המאמר הזה נכתב בעקבות מושב שהנחיתי בכנס השני לדיאלוג פתוח בפברואר
ריי וודינגהם ואיסולט טוואמלי שמופיעות בסרטון הזה הן המורות בקורס הישראלי של דיאלוג פתוח. הכתבה עוסקת בשמיעת קולות, ובפוטנציאל שיש לידע מניסיון חיים בטיפול ובהכשרה לטיפול במשברים נפשיים. תורגם לעברית על ידי דפ"י.
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
בחיבור הזה נעיין במאמר אקדמי שפורסם בכתב עת בינלאומי בתחומי בריאות הנפש, ממש ממש לאחרונה (2021). המאמר שואל איך להגדיר סטנדרטים של נאמנות ועקביות לגישות בריאות הנפש שהן מותאמות-צרכים, דרך התבוננות נקודתית על דיאלוג פתוח. אדוארד ווטרס האוסטרלי חתום עליו,
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
היום התקיים ב-13.10.2020 מטעם עמותת לשמ"ה – לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש, עוצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש, משפחות בריאות הנפש, ואמנת"כ – ארגון משפחות נפגעי תחלואה כפולה. *** "כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך, בין קירות
על מה תרצו לקרוא?
הירשמו לניוזלטר שלנו: