כפי שכתבנו ביוני השנה, דפ"י סיפקה הערות למשרד הבריאות כדי שמבחני התמיכה (כדאי לקרוא את הפוסט הקודם שלנו על הנושא כדי להבין מה משמעות המונח) יתאימו במידה המרבית לעבודה בגישת הדיאלוג הפתוח. בספטמבר אושרו מבחני התמיכה ועתה הם בתהליך של פרסום. דפ"י קיבלה עותק ועכשיו אנחנו שמחות לדווח לקהילה שלנו שיש בשורה של ממש במסמך הזה – אנחנו מביטות על מסמך שייקל משמעותית על אספקה של שירותי דיאלוג פתוח לציבור הישראלי, בחינם או בעלות מופחתת, כבר מעכשיו.
תוספת עריכה 6/11/22: לאחר מספר שאלות שהתקבלו בעמוד הפייסבוק ובפורום שלנו, החלטנו להוסיף אזור של שו"ת (שאלות ותשובות) בתחתית המסמך הזה, כדי לחדד את המשמעויות הפרקטיות של מבחני התמיכה.
הדיווח הבא מורכב מכמה נקודות שקשורות כולן ליכולת של קופות החולים לרכוש שירותי דיאלוג פתוח מספקים חיצוניים, או לפתח את השירותים בתוך הקופה (מה שלהערכתנו לא סביר שיקרה מעצמו). נציין בהתרגשות שבפסקה המקדימה למסמך, המילים "דיאלוג פתוח" מוזכרות מפורשות כחלק מגישות הטיפול מבוססות-המחקר שתיתמכנה על ידי מבחנים אלו. צעד קטן עם פוטנציאל אדיר.
תחומי התמיכה החשובים לענייננו
ראשית כל, לא כל תחומי התמיכה במסמך רלוונטים לשירותי ד"פ. שלושה תחומים רלוונטיים באופן ישיר ומובהק:
- הרחבת מגעים בטיפול מרפאתי.
- אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי.
- צוותי משבר.
למרות הכותרות, אין הכרח שהטיפול המרפאתי יתקיים במרפאה, שהאשפוז הביתי יהיה באמת בבבואתו של האשפוז המחלקתי או שהטיפול האסרטיבי יילך לפי הקווים המנחים של גישת הטיפול האסרטיבי. אלו הן רק כותרות, שתוכלתן גמישה בהרבה משניתן אולי לחשוב במבט ראשון.
היקף המימון: 50 מיליון ש"ח ינתנו לתחום הרחבת המגעים עבור מי שאינו סובל מהפרעת אכילה, פלוס 10 מיליון ש"ח למי שכן. 22.5 מיליון ש"ח מוקצים לנתינת כל שירותי מניעת אשפוז (אשפוז בית, טיפול אסרטיבי, צוותי משבר וגם הבתים המאזנים – אף על פי שלא בזה נדון כאן) למי שאינו סובל מהפרעות אכילה ועוד 5 מיליון ש"ח לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה.
הרחבת מגעים בטיפול מרפאתי
לראשונה במסמך מעין זה, בסעיף ג(4) נכתב שאחד מהשירותים מבוססי הראיות שהקופה יכולה לספק הוא דיאלוג פתוח! עצם האיזכור חשוב מאוד. מעבר לכך, השירות יכול להינתן בסדרות של 12-20 מפגשים, אבל זו המלצה בלבד. בנוסף סעיף ה(2) מציין שאנשי הטיפול יכולים להיות ממגוון פרופסיות, כולל מטפלות בהבעה ביצירה ועוד. בסעיף ו(2) אנחנו למדים שאפשר לקיים את המפגשים באופן מקוון ולא רק פנים אל פנים. זה יכול לצמצם עלויות ולאפשר עבודה עם רשתות הפזורות על פני הארץ כולה.
ניגש איפוא לעניין התמחור: בעוד שעבור התחומים הרלוונטיים האחרים במסמך נרשמה עלייה בגובה התמריץ, כאן ירד התמריץ של הקופות מ-520 ש"ח ל-448 ש"ח. עדיין מדובר בסכום משמעותי. אין סיבה לא להאמין (ונכתוב עוד על כך בהמשך) שאם מגיעים לבית המטופל שני מטפלים, לא יהיה אפשרי לרשום את הדבר כשתי פגישות. מכאן שהכסף שהקופה יכולה למשוך עבור פגישת ד"פ עם שני מטפלות הוא 896 ש"ח ו-1,075.2 ש"ח אם המטופל מתגורר בפריפריה (אשכולי הלמ"ס 1-4). אם ישנה בעיה ברישום הכפול, אז הסכומים נחתכים בחצי. אם מדובר בפגישה מקוונת, הסכום הוא בין 200 ש"ח ל-480 ש"ח, תלוי במגוון משתנים.
זהו בהחלט תמריץ משמעותי, וטיפול מרפאתי הוא דבר שהקופות כבר מכירות היטב. עם זאת, מבחן התמיכה הזה קשור לטיפול מרפאתי והוא בהחלט לא יועד לשירותים ביתיים. אלו שני התחומים האחרים ברשימה שנוצרו בדיוק כדי לכסות את המקטע המסוים הזה ברצף הטיפולי של טיפולים ביתיים (ואין כוונת המחברים והמחברות ליצור חפיפה בין המבחנים).
אשפוז בית פסיכיאטרי וטיפול קהילתי אסרטיבי
גם כאן ניכרים השינויים מאז הטיוטה האחרונה ואולי גם השפעת ההערות של דפ"י וגורמים אחרים על הטיוטה. בעיקר בתחום של הגמשת הרכבי הצוותים וחילוץ יחסי של הטיפול מסד הפרדיגמה הרפואית.
עבור טיפול אסרטיבי (שיכול להיות מאוד לא אסרטיבי, כאמור) מתקבל 3,200 ש"ח עבור 6 טיפולים של מקצועות הבריאות ו-2 טיפולים של פסיכיאטר. כולם בבית הלקוח, מה שאומר שבסופו של דבר נשאר כ-400 ש"ח למטפל פר פגישה. אם אפשר להגיע שניים בו-זמנית, שוב מדובר ב-800 ש"ח. דפ"י ערכה שיחות עם גורמים הבקיאים בדבר כדי לוודא שזה יהיה אפשרי, ומהן עלה שאין מניעה של ממש מכך.
בתוספת השנייה למסמך מפורטים התנאים להפעלת צוותים של טיפול אסרטיבי. ביניהם כמה מהעקרונות של ד"פ, כגון המשכיות וגמישות.
צוותי משבר
צוותי משבר הם צוותים שמספקים את המענה המיידי ביותר עבור המשברים החמורים ביותר. משום כך, אספקת השירות הזה מוגבלת בזמן – 30 יום. אם זאת, אין מגבלה על כמות הפגישות שאפשר לקיים בתוך חודש הימים הזה. עבור פגישה של צוות – שיכול לכלול הרכבים שונים של אנשים מתחום בריאות הנפש, כפי שנכתב בתוספת הרלוונטית למסמך – מזכה הקופה ב-700 ש"ח. זה בהחלט יכול להיות כיסוי חלקי
הערה לגבי שילוב עמיתים מומחים
לצערנו, באף אחד מהמבחנים לא מצאנו אזכור מפורש של תמיכת עמיתים. ייתכן שאפשר להכליל את העמית המומחה תחת ההגדרה של "מקצועות הבריאות", אבל זה נתון לשיקולן של הקופות ולפרשנות הפקידים במשה"ב.
סיכום
כשקופת חולים תרכש שירותי ד"פ מספק חיצוני, היא תוכל לקבל זיכויים עבור פעולתו. ראשית באמצעות עמידה בתנאי "צוותי המשבר" ואחר כך בעבור עמידה בתנאי "הטיפול האסרטיבי". ייתכן גם שמה שיתאים יותר יהיה להגדיר את השירות כטיפול מרפאתי המבוסס על ביקורי בית, ואז "הרחבת המגעים" תתאים. כך או כך, המבחנים בצורתם הסופית מאפשרים לקופות לרכוש שירותי ד"פ. כמה מגבלות צפויות מוטבעות בתוך המבחנים, אבל הרעיון בכללותו יכול עכשיו להתממש, והדבר תלוי בעיקר בציבור שידרוש זאת, בקהילה המקצועית שתוכשר לזה, ובגורמים היזמיים, הוותיקים או החדשים, שיציעו את השירות לקופות.
מנקודת מבטן של הקופות, יחד עם התמיכה של משה"ב ישנה גם האפשרות לצמצם את עלות האשפוזים הפסיכיאטריים, כך שמבחינת מערך התמריצים הכלכלי – ישנה כדאיות גדולה ומשמעותית להפעלה של צוותי דיאלוג פתוח ברחבי ישראל, ובעיקר בפריפריה הגיאוגרפית של המדינה.
התוקף של המבחנים האלו נכנס לפעולה כבר עכשיו, כשהם פורסמו, בסתיו 2022 – חדשות מעולות לקהילת דיאלוג פתוח.
שאלות ותשובות: על המשמעות הפרקטית של מבחני התמיכה
(א) שאלה: האם ניתן כבר עכשיו לפנות לקופות החולים ולקבל שירות של דיאלוג פתוח בחינם?
(א) תשובה: בקצרה – לא. בפירוט – ישנם כמה דברים שצריכים לקרות לפני כן. מבחני התמיכה הם אמירה של משה"ב (משרד הבריאות) שהוא מוכן להעניק לקופ"ח (קופות החולים) כסף בעבור שירותים כמו דיאלוג פתוח, אם אלו יספקו אותם. זו מעין התחייבות של משה"ב מול קופ"ח. לפיכך כמה דברים צריכים לקרות לפני שהציבור יוכל לפנות לקופות ולקבל שירות: הקופה צריכה לפתח או לרכוש את השירות, והקופה צריכה להציע אותו לציבור. מבחני התמיכה הם הקרקע שבה אפשר להצמיח יוזמות שבסופו של דבר יספקו את הפירות לציבור. מחד, זה לא הפרי. מאידך, יש כאן את כל הרכיבים וצריך "רק" לחברם.
(ב) שאלה: האם אני, כמטפלת או מלווה בד"פ (דיאלוג פתוח), אוכל לפנות לקופה ולקבל תשלום על שירות שאתן לפונה או לרשת?
(ב) תשובה: מלבד המכשול שפורט בתשובה הקודמת, ישנו גם העניין שקופ"ח מעדיפות ככלל לעבוד עם ספקי שירות שהם ארגון מוצק, ולא יחידים שמעניקים שירות וצריך מול כל אחד למצוא את הקשר החוזי המתאים. בשורה התחתונה, נראה ששירותי הד"פ יבואו כשיבואו מצד ארגון שיעסיק מטפלות וימכור את הטיפולים לקופ"ח. ייתכן גם שנתבדה וקופ"ח יפתיעו אותנו.
(ג) שאלה: מתי יכנסו לתוקף מבחני התמיכה?
(ג) תשובה: בפועל, המבחנים כבר "תקפים". כלומר, קופ"ח יכולים כבר עכשיו להשתמש בהן, אך כמו שאמרנו קודם, תקפותה של פיסת הנייר הזה היא רק ההתחלה של תהליך שצריך להתקיים כדי שהדברים באמת-באמת יתממשו.
(ד) שאלה: איך הצוותים הללו יפעלו עם גורמי השיקום?
(ד) תשובה: שאלה זאת תצטרך לקבל מענה במעגלי הד"פ כשאלו יתקיימו. זוהי לא שאלה יחודית לצוותים המסויימים האלו. זו שאלה שכבר עסקו בה צוותים רבים בישראל.
(ה) שאלה: מדוע המסמך מדבר על "טיפול אסרטיבי"? ועל "אשפוז בית"?
(ה) תשובה: אנו משערים שבבניית המסמך הזה התעיצו פקידי משה"ב עם גורמים בארץ, וששני מודלים היו נראים להם מוכרים מספיק כדי לעצב את מבחני התמיכה בדמותם – מודל ה-ACT (Assertive Community Treatment) ומודל האשפוז הביתי, שעל פיו ניתנים שירותיל בכל מיני תחומי רפואה, בישראל ובעולם. העבודה שלנו בדפ"י התרכזה בהגמשה של הקריטריונים בכל המבחנים כך שיוכלו להכיל גם עבודה בד"פ. כך יצא שנקודת המוצא של כותב המסמך התשמרה במידה מה, והשתנתה והתרחבה במידה מה.
(ו) שאלה: האם אני, שלא עברתי הכשרה בתחום בריאות מהמוכרים יותר (טיפול באומנות, בתנועה, עבודה סוציאלית וכו'), אוכל גם להשתלב בצוותים שהמסמך מתאר?
(ו) תשובה: אין לנו דרך של ממש לדעת באיזה צורה יבנו שירותים עבור מבחני התמיכה הללו.
(ז) שאלה: האם יש קישור למסמך המלא?
(ז) תשובה: בינתיים לא. המסמך יפורסם על ידי משרד הבריאות באתר הרשמי של מבחני התמיכות. אנחנו, בתור גורם שהשתתף במתן ההערות על המסמך, קיבלנו עותקים של הטיוטות ושל המסמך הסופי. עדיין האחריות לפרסום המסמך לציבור נופלת על משה"ב.
יש לכן שאלות נוספות? כתבו לנו מייל: info@opendialogue.co.il.
