אודות תיאוריות והוגים שכתיבתם מהווה בסיס תיאורטי לגישה – ועל החיבורים שניתן למצוא עם תיאוריות והוגים נוספים מעולמות תוכן שונים.
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
דיאלוג פתוח היא גישה משפחתית ומערכתית, שמבוססת על טיפול במשבר נפשי בעזרת רשת התמיכה של המטופל. ובכל זאת, הכלים שלה יכולים לעזור גם בתהליכים טיפוליים של "אחד על אחד". המאמר הזה נכתב בעקבות מושב שהנחיתי בכנס השני לדיאלוג פתוח בפברואר
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
בחיבור הזה נעיין במאמר אקדמי שפורסם בכתב עת בינלאומי בתחומי בריאות הנפש, ממש ממש לאחרונה (2021). המאמר שואל איך להגדיר סטנדרטים של נאמנות ועקביות לגישות בריאות הנפש שהן מותאמות-צרכים, דרך התבוננות נקודתית על דיאלוג פתוח. אדוארד ווטרס האוסטרלי חתום עליו,
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
כשאנחנו מדברים על עצמנו – אנו מספרים סיפורים. בלעדיהם חוויותינו יעמדו במקומן, כמו אלפי חרוזים קטנים חסרי חוט מקשר. לעומת זאת, סיפור הסיפור שלנו מסייע לנו בשזירת החוליות זו אל זו בדרכים שונות, באופן המייצר מעין אריג מלא משמעות. תהליך
דיאלוג פתוח היא גישה משפחתית ומערכתית, שמבוססת על טיפול במשבר נפשי בעזרת רשת התמיכה של המטופל. ובכל זאת, הכלים שלה יכולים לעזור גם בתהליכים טיפוליים של "אחד על אחד". המאמר הזה נכתב בעקבות מושב שהנחיתי בכנס השני לדיאלוג פתוח בפברואר
בתאריך ה-28/1/2021 התקיים בפעם הראשונה בישראל כנס באורך מלא המציג זוויות עדכניות מהארץ ומהעולם אודות "דיאלוג פתוח". במאמר מפורט זה תוכלו לקרוא על ההרצאות מחלקו הראשון של היום. מדובר בסיכום שמזמין גם את מי שלא נכח-ה בכנס לטעום מעיקרי הדברים,
דיאלוג פתוח בדרך כלל לא נתפסת כגישה זולה. לדעתי, יש לכך שתי סיבות. ראשית, בדרך כלל העלויות נבחנות בלי השוואה חיונית לשירותים הקיימים ("המסורתיים", "הרגילים" או "הקלאסיים", כפי שהם בדרך כלל נקראים) אלא לבד, ללא הקשר, וללא הקשר עשרות אלפי
בחיבור הזה נעיין במאמר אקדמי שפורסם בכתב עת בינלאומי בתחומי בריאות הנפש, ממש ממש לאחרונה (2021). המאמר שואל איך להגדיר סטנדרטים של נאמנות ועקביות לגישות בריאות הנפש שהן מותאמות-צרכים, דרך התבוננות נקודתית על דיאלוג פתוח. אדוארד ווטרס האוסטרלי חתום עליו,
קָקוֹפוֹנְיָה: (שֵׁם נ') צֵרוּף צוֹרֵם שֶׁל צְלִילִים אוֹ שֶׁל קוֹלוֹת בִּלְתִּי מְתֹאָמִים. (מתוך מילון רב מילים) ב-28 בינואר 2021 התנהל כנס דיאלוג פתוח הראשון בישראל. מאז עבר זמן, אך כמה מילים עוד הולכות איתי. במושב המפתח, של פרופ' מארק הופנבק,
פוסט זה ממשיך את הדיאלוג והחשיבה על המפגש שלי כפסיכואנליטיקאית עם דיאלוג פתוח. זוהי גישה שמדברת אלי, לא רק עקב יעילותה, אלא גם מפאת היותה מעוגנת בהתיחסות הומנית ומכלילה (בניגוד לעמדה היררכית מאבחנת ומדירה). אולם המרחב התיאורטי של דיאלוג פתוח
על מה תרצו לקרוא?
הירשמו לניוזלטר שלנו: