מה מאפשר לנו לפגוש אדם במשבר בסקרנות, להקשיב למשפחתו ולהישאר נוכחים גם כשהתשובות מתעכבות? מחקר בריטי מציע להתבונן בתהליך שעוברים אנשי המקצוע עצמם.

במחקר, שפורסם ב־2024, השתתפו 32 אנשי מקצוע שיישמו דיאלוג פתוח במסגרת מחקר ODDESSI. הם סיפרו על הכשרת יסוד שנתית שנגעה באופן שבו הם מבינים את עצמם, יוצרים קשר ופוגשים אנשים במצוקה.

העבודה האישית הייתה מרכיב מרכזי בחוויה. התבוננות רפלקטיבית על עצמם ועל קשרים שעיצבו אותם סייעה למשתתפים להעמיק את מודעותם העצמית. הם ראו בהיכרות הזאת משאב להקשבה ואמפתיה בעבודה.

גם היחסים בין עמיתים השתנו. השיתוף אפשר למשתתפים להכיר זה את זה מעבר לתואר ולתפקיד, ולהיפגש דרך פגיעוּת ואנושיות משותפת. הקרבה נתפסה כבסיס חשוב לעבודה משותפת במפגשי רשת.

לקרבה הזאת יש משמעות מיוחדת בגישה שבה מנחים יחד את מפגשי הרשת. ללמוד לעבוד בקו בהנחיה משותפת פירושו ללמוד גם להיות שותפים: להקשיב לעמיתים, לתת מקום לקול אחר ולמצוא דרך לפעול יחד בתוך אי־ודאות. במחקר, המשתתפים תיארו את ההיכרות האישית ואת התמיכה ההדדית שנוצרו בהכשרה כבסיס חשוב לעבודה המשותפת בהמשך. מתוך הדברים עולה אפשרות לראות בקבוצת הלמידה מרחב שבו מתחילים להתנסות בשותפות שהעבודה בצוות דורשת.

משחקי תפקידים, עבודה בקבוצות קטנות ונוכחות דיאלוגית של צוות ההוראה סייעו לחבר את הלמידה לעשייה ולפתח ביטחון.

עבורנו בדיאלוג פתוח ישראל, הממצאים מזמינים לחשוב על הכשרה כמרחב להתפתחות מקצועית ואישית. מה משתנה בהקשבה שלנו כשאנחנו לומדים להכיר גם את עצמנו? ואיך הלמידה יחד יכולה להרחיב את האפשרויות שלנו בעבודה?

אם השאלות האלה מעסיקות גם אתכם, אנחנו מזמינות אתכם להכיר את הקורס השנתי של דפ״י ולבדוק אם הוא מתאים לשלב הבא בדרך המקצועית שלכם.